<h1>ספר הנייר הלכ' חליצה</h1>
<h2>דף יג.</h2>
ואחר שנתברר שהם גדולים ישאלו ב"ד לאשה אם אכלה כלום באותו יום דאמר רבא אכלה תומא או גרגישתא וחלצה לא עשתה כלום דכתיב וירקה מעצמה וליכא, ושמא דברים אחרים נמי גורמים להביא רוק. ואחר ישאלו ליבם אם רצה לחלוץ או ליבם ונותנין לו עצה לחלוץ, ואעפ"י דהלכה מצות חליצה קודמת למצות יבום מ"מ הלכה דלא כייפינן לחלוץ דהוה ליה חליצה מעושה ופסולה, אלא מטעינן ליה חלוץ והיא תתן מאתים זוז, והיא לא תתן, כדאית' פ' מצות חליצה. ואי לא מצי מטעינן ליה שבקינן ליה ולא עבדינן ליה כפייה אא"כ הוא מאותן שכופין אותו להוציא. ולא מיבעיא אם אין ליבם אשה אחרת דלא כייפינן ליה לחלוץ אלא אפי' יש לו אשה דהא כבר אמרי' פרק הבא על יבימתו [יבמות ס"ה ע"א] הנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה, וגם בלאו ההיא יש חרם רבי' גרשם שלא לישא ב' נשים, אפי' הכי לא כייפינן ליה לחלוץ, ולא שבקינן ליה ליבם דמצות חליצה קודמת, וכן פר"ת דמצות חליצה קודמת, דדווקא לדידהו שהיו מתכוונין לשם מצוה, כי ההיא דר' יוסי בן חלפתא דחמש חרישות חרש וחמש ארזים נטע בישראל, ודרך סדין נקוב כנגד אותו מקום שלא ליהנות ממנה רק מעט וכוונתו לשם שמים, אבל עכשיו שאין מתכוונין לשם מצוה ודאי לא שבקינן ליה לייבם ולא כייפינן לחלוץ, וכן פי' ר"ת דלא כייפינן ליה לחלוץ.
הגהה. וכתב מורי' הר"ר מקורביל שאם אין יכולין להטעות היבם לחלוץ או' לו אם לא תשמע לעצתינו נטיל חרם בינינו להבדיל ממך עד שתחלוץ, ואם יש לו אשה אחרת מנדין אותו עד שיחלוץ, וכן אם אינו רוצה לייבם ולא לחלוץ מנדין אותו עד שיחלוץ, ע"כ לשון הרב. הגהה. ואחר ישאלו אם יש ג' חדשים ממיתת הבעל דתנו רבנן [יבמות מ"א ע"ב] יבמה שחלצו לה אחיו תוך ג' חדשים ממיתת הבעל צריכה להמתין ג' חדשים אחר מיתת הבעל, חלצו לה אחר ג' חדשים אינה צריכה להמתין ומותרת לינשא מיד. ואפי' מת בעלה מן הארוסין גם אפי' אינ' רוצה רק לאירס צריכה להמתין ג' חדשים גזירה אטו לינשא. והיכא שמת היבם לאחר ג' חדשים של מיתת הבעל אחיו צריכה עוד ג' חדשים אחרי' ואפי' לאירס, כך פר"ת בתשובה לה"ר אהרן ב"ר יוסף.
